הזיוף המושווה היטב
כנס למחקר ויצירה במוזיקה וטכנולוגיה
מוזיקה עכשווית בכלים עתיקים
קומפוזיציה, טכנולוגיה ואסתטיקה
יום חמישי, י"ט בטבת תש"פ, 16/1/2020
המחלקה למוזיקה (בניין 1005)
בניה הלפרין קדרי
...ששש... , לחליל וחלילית (2012)
בניה הלפרין-קדרי
הוא מלחין ואמן-סאונד שעבודותיו מתפרשות על פני מדיה צלילית נרחבת – ממוסיקה
קונצרטנטית כלית ואלקטרונית, כתובה עד למאולתרת ולמיצבי סאונד. עבודתו חוקרת את
הקשרים העדינים שבין צליל למקום, לאקוסטיקה של חלל וליכולתם של צלילים לברוא
עולמות – חיצוניים ופנימיים. יצירותיו מבוצעות תדיר על ידי אנסמבלים מובילים
באירופה ועבודתו זכתה אף בפרסים דוגמת פרס העידוד על שם בוזוני מהאקדמיה לאומנויות
של ברלין ב-2015 ותחרות הקומפוזיציה ׳אד-ליביטום׳ ב-2016. בוגר האוניברסיטה העברית
בה למד מוסיקולוגיה וספרות, והאקדמיה למוסיקה בירושלים בה למד קומפוזיציה אצל ינעם
ליף ואמנון וולמן. עם תמיכת הDAAD
למד לתואר שני באקדמיה למוסיקה בהנובר אצל רבקה סאונדרס ולאחר מכן, בין השנים
2016-18 היה עמית למחקר-אומנותי במרכז ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטה לאומנויות
בברלין. כיום הוא דוקטורנט בגולדסמית׳ס לונדון, בתמיכתם של קרן סידאי מהמכון
הירושלמי למוסיקה עכשוית והקרן על שם ארנסט לודוויג ארליך.
׳...ששש...׳
מתקיימת במרחב שבין השפה המסמנת לצליל המופשט. זוג נשפנים-נשמנים בוחן ומגלגל על
הלשון והריאות אונומטופיאות צליליות של אויר- דחוס או משוחרר, שברירי או איתן.
צלילי חיים של יונקים, יונקים אויר ומשחררים אותו בלחץ הולך ועולה. מתערבלים
ברתיחה מתמדת.
יואב לוי
"fly by", לרביעייה
יואב לוי (1986) הוא מלחין המתגורר ביפו, ישראל. עבודותיו כוללות
יצירות עבור כלי נגינה אקוסטיים, וכן שימוש תדיר באלקטרוניקה. לוי למד קומפוזיציה באקדמיה
למוסיקה בירושלים, שם מוריו העיקריים היו
צבי אבני (תואר ראשון) ואמנון וולמן (תואר שני)
ובאקדמיה למוזיקה ”פרנץ ליסט“ בווימאר, גרמניה. מאוחר יותר למד עם המלחינים קלאוס
לאנג וג‘ואנה ביילי. יצירותיו של לוי הוזמנו ובוצעו על ידי תזמורות, אנסמבלים
ופסטיבלים ברחבי העולם, כולל תזמורת בהונג קונג (אנסמבל Modern Academy-
המבורג, אוקטובר 2015, ה "Philharmonie
der Nationen" באוסטריה, פברואר 2019,
היכל התרבות באולם Impuls
יוני 2015, אנסמבל ניקל (פסטיבל ,Ripieno צוקר במרץ 2019), פסטיבל ”צליל
מעודכן“ (יולי 2017 , קלאוס לאנג), מוזיאון סקריאבין במוסקבה (נובמבר 2018)
ופסטיבל דארמשטט (יולי 2018 Maria
Sadurdinova). פרסים ומלגות כוללים את פרס
ראש הממשלה למלחינים ( 2019 ), מענק קרן התרבות אמריקה-ישראל 2014-
(כחלק לשנים 2014-2018 , תמיכת קרן "אדל וג'ון גריי", דן יקיר
ו"פרויקט אלכס“ בשנים 2016 מפרויקט תדרים של אנסמבל מיתר).
כותב יואב על היצירה: גופים מפיקי צלילים
חולפים למולנו כל הזמן. רבים מהם שקועים בעצמם/ חפצים חסרי תודעה, אשר אינם
מתייחסים אחד אל השני באופן הפקת הצליל שלהם. אך בתודעתנו כמאזינים ומתבוננים הם
משפיעים ומשנים את הדרך בה אנו תופסים את הצלילים הנוספים בחלל. צלילם רועשים ליד
שקטים, חולפים במהירות ובאיטיות.. כל אחד הוא גוף אשר אולי מתפקד כבודד בתודעתו.
אך אחד ליד השני, גם אם יתעלמו לחלוטין זה מקיומו של זה, ישפיעו על הדרך בה המאזין
ישמע ויתפוס את הצלילים השוהים לצידם.
יחיעם מרקס
רביעייה לצ'מבלו,
נבל וחליליות
יחיעם מרכס
נולד בישראל ב 1953. בוגר תואר ראשון במוזיקה 1981 ברקלי קולג' למוסיקה
בוסטון (עם דגש על ג'אז). תואר שני בקומפוזיציה 2013 (במסלול רב תחומי)
האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים. את לימודי התואר השני התחיל באוניברסיטת בר אילן
אצל פרופ. גדעון לבינסון ופרופ. בטי אולברו. מלחין להרכבים ובסגנונות שונים.
יצירות פרי עטו שבוצעו לאחרונה: "גילגולו של מעיל" מלים מאת קדיה
מולודובסקי - קנטטה ל3 מקהלות ילדים ואנסמבל כלי בוצעה ביפעת 2017. "הו
ארבל" המילים והמנגינה בהשראת הספר "אדם הולך הביתה" מאת
יורם עשת-אלקלעי גבת
2017, רביעייה לכלי קשת ומחווה לערבסקה של דביסי (צ'לו ופסנתר) - צלילים במדבר שדה
בוקר 2017, "האדם" - מלים של ד"ר ריחאב עבד אלחלים ב3 שפות (ערבית
אנגלית ועברית) סוכת השלום גבת 2018 "נוקטורנו לילי כפול" לחליל
צ"לו ופסנתר בוצע בנגינת "טריו נגה" ב-5 קונצרטים ברחבי הארץ 2019.
היצירה
מתחילה מתוך רוגע נעים שהופך להיות יותר ויותר קודר ומסתורי. בהמשך מופיעים מקצבים
מהירים המושפעים מג'אז, מוטיבים איריים ,מזרחיים ודרום אמריקאים שיוצרים מרקם רב
קולי מורכב שהוא מעין ריקוד. בסיום הסערה נרגעת וחוזרת לסגנון של הפתיחה. ארבע
הנגניות המבצעות את היצירה מנגנות על 9 כלים.
אמנון וולמן
ומחשבתה חולפת על פני שתיקה לצ׳מבלו ומדיה
מוקלטת
אמנון וולמן הוא אמן
סאונד, מלחין ומורה, שעבודותיו מנוגנות על ידי סולנים ואנסמבלים ומוצגות בגלריות
ומוזיאונים בעולם. ביצועים אחרונים כוללים הופעות במסגרת דוקומנטה 14 בקאסל,
בפסטיבל צליל מעודכן בגלריה שלוש, וקונצרטים ותערוכות בניו יורק, לונדון,
המבורג וורשה, וינה, ועוד. הוא זכה בפרסים ומילגות בין השאר פרס מפעל חיים של
אקו״ם, ופרס ראש הממשלה. רבות מיצירותיו הוקלטו ופורסמו, ולאחרונה יצאו לאור
דיסקים בלייבלים Estuary-Ltd Records, AKOH Media, XI
records . הוא מלמד הלחנה באקדמיה למוסיקה ולמחול
בירושלים, ומנהל שותף של התוכנית המשותפת לדוקטורט בקומפוזיציה של האוניברסיטה
העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
היצירה ״ומחשבתה חולפת על פני שתיקה״
הוזמנה על ידי נגנת הצ׳מבלו הקנדית ויויאן ספיטרי וסטודיו SAM בטולוז. נפגשנו ויויאן
ואני בסטודיו בצרפת להקלטות ב 11 לספטמבר 2001. במשך שש שעות הקלטנו המוני צלילים
קטנים שאפשר להפיק מהצ׳מבלו שלה אותו הביאה במיוחד מקנדה לאירופה. כשיצאנו
מהסטודיו השתנה עולמנו, והצלילים הקטנים והיצירה הפכו לצללים לצד המהפכה
שקרתה כשנפגעו מגדלי התאומים על ידי קיצונים אלימים, מהפכה שאת תוצאותיה
אנחנו חיים היום. אחרי שנה חזרתי לחומרים והשלמתי את היצירה, ויויאן היתה זאת
שהציעה את השם הקסום עוד בתחילת עבודתינו המשותפת, והשם הנחה אותי בבניית נרטיב
היצירה, גם מבחינת הסאונד, וגם מבחינת התנועות הפיזיות של הנגנית.
אורי ברנר
"פניקס"
לחליל ונבל
אורי ברנר יליד מוסקבה,
למד במוסדות מוזיקאליים מובחרים ברוסיה, גרמניה,
הולנד, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר- אילן. ברנר משלב ביצירותיו בין התרבויות
וזרמים מוזיקאליים שונים אותם הכיר מקרוב במהלך חייו, החל ממסורת רוסית של המאה
עשרים, דרך מוזיקה אירופאית עכשווית ועד למוטיבים יהודיים וג'אז, כל זה בדגש על
החוויה הבלתי אמצעית של המאזין. עד כה כתב
יותר ממאה יצירות בסגנונות ולהרכבים שונים
ומגוונים. יצירותיו בוצעו באולמות הכי חשובים ברחבי העולם, באירופה,
ארה"ב, אוסטרליה, רוסיה ועוד. בין המבצעים של יצירותיו, התזמורת הפילהרמונית
הישראלית תחת זובין מהטה, תזמורת סימפונית רשות השידור ירושלים עם פרדריק שזלן,
תזמורת הקאמרית הישראלית, סינפונייטה הישראלית באר-שבע, תזמורות 'סולני תל-אביב',
הכנר סרגי אוסטרובסקי, חצוצרן הבינלאומי סרגי נקריאקוב, נגן הקרן ארקאדי שילקלופר,
חלילן נועם בוכמן, אנסמבלים 'מוזיקה נובה', 'מיתר', 'פניקס', Continuum (ארה"ב), New
Julliard Ensemble
(ארה"ב), רביעית "אביב" ורביעית "כרמל" ועוד. אורי
זכה בפרסים רבים, ביניהם פעמים בפרס ראש הממשלה (2006 ו2017), שלושה פרסי
אקו"ם ובפרסים בינלאומיים. מ2007 שנים כיהן אורי כמלחין הבית של הסינפונייטה
הישראלית באר-שבע במשך כעשור ומ2016 מכהן אורי גם כמנהל המוזיקאלי של תיאטרון
"מיקרו" בירושלים. משנת 2017 מנהל אורי ברנר את הקונסרבטוריון "רון
שולמית" בירושלים.
כותב אורי על
היצירה: פעמים רבות אנו רואים את החיים כדבר חולף, כרגע דל בין שתי תהומות, וכאמרה
המפורסמת של רבי אבן עזרא "העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין". אך
הסתכלות עמוקה יותר מגלה שחיים והמוות הם רק שני צדדים של אותה המטבע ואינם
ניגודים. על כך למעשה מלמדת אותנו האגדה
על הציפור בן אלמוות בשם "פניקס", שמקורה בהרבה תרבויות וגם בספרות
המדרשית היהודית. כך הוא גם סיפורו של העם הנצחי שקם כל פעם מחדש מתוך העפר והעפלה
ומקבל חיים חדשים וכך הוא גם הסיפור של כל אדם באשר הוא עם הנפילות והתקומה של
הנפש האנושית. היצירה מבוססת על סדרה של צלילים, מעין ציר או גרעין שאינו משתנה
וחוזר על עצמו כל פעם מחדש בלבוש חדש אחרי שלכאורה היה נדמה שהמוזיקה
"מתה". כל הופעתה של אותה המנגינה היא עוצמתית יותר מקודמתה, וכך הסיום
הוא למעשה החגיגה של המנגינה והריקוד המשולב של החיים עם המוות גם יחד.
שי כהן
מכתב ממקורות לא ידועים
לאנסמבל
מוגבר, וידאו ומדיה דיגיטלית
שי כהן הוא מוזיקאי, מלחין-חוקר ומרצה
המשמש כיום כראש המגמה למוזיקה, טכנולוגיה ומדיה חזותית במחלקה למוזיקה
באוניברסיטת בר-אילן. יצירתו משופעת בהתבוננות ספקטראלית, יישומה בכלי נגינה אקוסטיים
ובשילוב עולם וויזואלי/דיגיטלי לצרכים בימתיים, יצירה ברשת, וידאו ארט, מייצבים,
מיצגים וכו'. יצירותיו הושמעו בבכורה בפסטיבלים רבים בארץ ובעולם כדוגמת: "ISCM" האגודה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו (Russia/2006,Estonia/2019), "הליגה למלחינים באסיה" (/Japan/2003,
2009/Korea, 2012/Israel, 2013/Singapore, 2016/Vietnam, 2018/Taiwan) ונוגנו על ידי תזמורות והרכבים רבים בארץ
ובעולם. במסגרת תפקידיו הציבוריים כיהן כיושב ראש איגוד הקומפוזיטורים בישראל
(2012-2017), חבר חבר-הנאמנים של פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים וכעת הוא מנהל מדעי
במרכז הבינתחומי למוזיקה ותודעה, באוניברסיטת בר-אילן.
היצירה "מכתב ממקורות לא ידועים"
– “Epistola
de ignoto” נכתבה במיוחד עבור
קונצרט זה ונבחרה לביצוע על-ידי ההרכב מוינה. היצירה מבקשת לחמוק מממד הזמן הכרונולוגי תוך התכתבות עם עקרון תרבותי-היסטורי
מעגלי הנשען על יצירה והרס. בתוך כך, ניתן לראות את הסרט הפוסט-קוביסטי
דאדאיסטי של פרננד לוג, Ballet Mécanique (1923) עובר טרנספורמציית
"הרס" על-ידי אפקט הגליץ', לשמוע את המוזיקה הכתובה בפרטיטורה באופן
גראפי, מנתקת את ההתניות המקובלות בביצוע והופכת את כלי הנגינה "לכלי
רעש" ואת פס הקול, יוצר שיבוש סגנוני הנע בין מקטעי מקצבים פופולריים, למוזיקה
של באך ולקריין הקורא מתוך הפואמה האפוקליפטית "חשיכה" של הלורד ביירון.
הנגנים המבצעים: Ensemble airborne extended מוינה
·
Sonja Leipold - harpsichord / keyboard
·
Caroline Mayrhofer - recorder / Paetzold
·
Elena Gabbrielli - flutes
·
Tina Zerdin – harp
הקונצרט בתמיכת ובשיתוף
איגוד הקומפוזיטורים הישראלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה