זמנים (בלתי) אפשריים

וריאציות לקול פסנתר ושחקן. דואו טליה עמר ורויטל רביב בריסיטל חדש בשיתוף איגוד הקומפוזיטורים הישראלי יחד עם השחקן יונתן רוזן.  

בקונצרט יבוצעו יצירות (לפי סדר הופעתן) מאת:

 

עמוס אלקנה - A Crow With No Mouth

 אורי ברנר - Tocco di vita

גילעד מישורי - Lieder Togbougch

ברכה בדיל - בתוך הנפש

טליה עמר - הים שלי ירושלים

 

וכן קטעים מאת: לורקה, סמואל בקט, אברהם בן יצחק

רויטל רביב: סופרן טליה עמר: פסנתר יונתן רוזן: שחקן דרמטורגיה: סיון כהן

 

 הרסיטל זמנים (בלתי) אפשריים, נוצר כהשתקפות לשינויים שעברה החברה האנושית למול תחושת הזמן מאז הגיחה הקורונה לחיינו. תחושת הזמן, אשר השתנתה לאור הסגרים אשר ניכפו עלינו, עם השקט שהיה בהם ועם הריחוק אשר כינס אותנו לתוך עצמנו. השינוי בתחושת הזמן יחד עם האובדן של המוכר והנוח יצרו מציאות קיומית חדשה, מציאות (הבלתי) אפשרית, בתוכה אנו נעים מיום ליום מבלי לדעת לאיפה יוביל אותנו המחר. ביצירות שנבחרו לרסיטל זה מקיים הבלתי אפשרי. בלתי רפשרי שבתוך מעשה האומנות הוא אפשרי. כמו למשל ׳עורב ללא פה׳ ביצירתו של עמוס אלקנה לטקסט של משורר ההייקו היפני איקקיו המתגעגע לזמנים שלפני שאביו נולד. או ׳הים של ירושלים׳ יצירתה של טליה עמר השואבת את הטקסט מתוך ׳ניולנד׳ של אשכול נבו. בירושלים אין ים ובכל זאת כאן יש גלים של תקווה וגלים של שיבה וים של כל הזמנים של העבר. בלתי אפשרי נוכח גם בתוך יצירתה של ברכה בדיל שכתבה והלחינה את ׳בתוך הנפש׳ לטקסט הפורט מצבים שאין בהם אפשרות אמיתית להתקיים. התיחסות לזמן מופיעה גם  בשיריו של אברהם סצקובר אותם הלחין גלעד מישורי שירים המתארים רגעים מזוקקים ובלתי אפשריים של קיום בתוך זוועות השואה. הנחמה היחידה מתבטאת בטיקטוק זמן הנפש בשירו של מריקו מורצי שהלחין אורי ברנר . בין היצירות יחברו קטעי תיאטרון מתוך מחזה הרדיו ״רמץ״ מאת המחזאי סמואל בקט מגדולי יוצרי תיאטרון הבאסורד וכן שירים מאת לורקה ואברהם בן יצחק.